פיליפינו ליפי
מתוך האונה השמאלית
פיליפינו ליפי (Filippino Lippi) (בערך 1457 - נקבר 13 באפריל 1504), בנו של הצייר פרא פיליפו ליפי, היה אחד הציירים הבולטים באסכולה האסכולה הפלורנטיניתבתקופת הרנסנס המוקדם. הקומפוזיציות הראוותניות והדינמיות והשימוש באדריכלות, ביגוד וחפצים רומיים שלו נחשבים למבשרים חשובים של המנייריזם הטוסקני.
פיליפינו (נולד Filippo Lippi), בנם של פיליפו ליפי ולוקרציה בוטי (Buti), למד את אומנותו באטלייה של אביו, ואחרי מותו של אביו (1469) עבר ללמוד ולעבוד בסדנתו של הצייר סנדרו בוטיצ'לי. עם סיום הכשרתו, ב-1473, החל פיליפינו ליצור בסגנונו של בוטיצ'לי, כשחלק מעבודותיו אותה תקופה יוחסו זמן רב ל"ידיד בוטיצ'לי". אך מעט מעבודותיו מאותה תקופה שרדו, וגם מעל אלו מרחף צל של ספק.
עבודתו החשובה הראשונה, מספר וזארי, מתעד חיי האמנים בתקופת הרנסאנס, הייתה השלמת העבודה בקפלה בראנקאצ'י, שמזאצ'ו ומאזולינו הותירו אחריהם. עבודה חשובה נוספת הייתה "חזון ברנרדו הקדוש" (1480-2, בבאדיה פלורנטינה שבפירנצה), בה כבר ניתן להבחין בסגנונו הייחודי של פיליפינו. עבודה חשובה מאוחרת יותר הייתה ביצוע עבודות הפרסקו עבור אוליבירי קאראפה, הקרדינל של נפולי (1488-93). בעבודה (בכנסיית סנטה מריה סופרה מינרבה ברומא) זו ניתן להבחין בכל המאפיינים של עבודותיו המאוחרות יותר, ובמיוחד הקומפוזיציות המורכבות והנפתלות (שלפי וזארי "ביצע אותן לבדו"). עבודה חשובה אחרת הייתה ציורי הפרסקו בקפלה סטרוצי בכנסיית סנטה מריה נובלה בפירנצה, אותה ביצע לפרקים בין 1484 ו-1502. יוקרתו של פיליפינו הייתה אז בשיאה, מעיד וזארי, שכן באמצע העבודה על בקפלה הוזמן לבצע עבודה ברומא, עבורה שולם לו סכום עצום של 2000 דוקטים בזהב ("בלי לחשב את עלות הצבע הכחול והעוזרים").
פיליפינו מת אחרי שחלה בדלקת של השקדים. ביום מותו, מספר וזארי, נסגרו כל סדנאות האמנים בפירנצה לשם כבודו. פיליפינו לא הותיר אחריו תלמיד בעל שם, אך ליצירותיו, ובמיוחד לציורי הפרסקו הגדולים שלו, הייתה השפעה ניכרת על המנייריזם שהתפתח בפירנצה ובטוסקנה בעשורים הראשונים של המאה ה-16.
